שמי דניאל, ובמשך שנים רבות הייתי בודד. חציתי את גיל שלושים, וכל החברים שלי כבר התחתנו והקימו משפחות, ורק אני נותרתי מאחור.

הייתי בחור ישיבה לשעבר, עבדתי בעבודה מסודרת, דתי, הולך בדרך הישר – ובכל זאת, עשרות פגישות שידוכים הסתיימו ב"לא מתאים".

הרגשתי תסכול עמוק. התפללתי, בכיתי, התייעצתי עם רבנים ומקובלים, ועדיין – שום דבר לא זז. נראה היה שהמזל שלי נעול הרמטית.

ביום רגיל בעבודה, במהלך שיחה עם חבר בעבודה, הוא שאל אותי: "דניאל, מה אתה עושה למען אחרים? איזו נתינה קבועה יש לך בעולם?"

הייתי קצת נבוך. הייתי שקוע כל כך בבעיה האישית שלי, בחיפוש הזיווג, שלא חשבתי מספיק על הזולת.

הוא המליץ לי: "פתח צינור של שפע רוחני. תן צדקה קבועה, אפילו סכום קטן, אבל שזה יהיה בכוח ההתמדה. זה עובד".

הוא המליץ לי על ארגון "מאמינים", ארגון שמפיץ אמונה  וגם עוזר למשפחות מצוקה ונזקקים. החלטתי לקחת את העצה שלו ברצינות.

באותו יום נכנסתי לאתר של הארגון והגדרתי הוראת קבע חודשית קטנה, סכום סמלי של 52 ש"ח,

אבל התחייבתי לעצמי לא לבטל אותה לעולם, עד שאראה ישועה.

וזה קרה. חודשיים בלבד אחרי שהתחלתי את הוראת הקבע, הציעו לי שידוך חדש.

משהו בפגישה הזאת היה שונה מההתחלה. היה חיבור מיידי, זורם, טבעי. הרגשתי שמשהו "נפתח". שמה של הבחורה היה שרה.

לאחר מספר פגישות הבנו שזה זה. ההתקדמות הייתה מהירה להפליא, ובתוך חודשיים נוספים כבר עמדנו תחת החופה.

היום, כשאני נשוי באושר, אני ממשיך לתרום את הסכום הקבוע הזה, רק שהפעם אני כבר מגדיל אותו מידי פעם לקראת החגים,

מתוך הכרת הטוב ומתוך הבנה עמוקה שכוח הנתינה הוא כוח הישועה הגדול ביותר.